לביטוח בע"מ נ' עיסא ואח'

החלטה

זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת לפין הראל) מיום 14.7.13, לפיה דחתה את הבקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות והיעדר כיסוי ביטוחי. המשיב מתנגד לבקשה.

החלטת בית המשפט קמא התבססה על ההנחה, שבפוליסות הביטוח נקבע שהביטוח כולל כיסויים נוספים למקרה נכות כללית תמידית ומוחלטת של 75% לפחות. אם אכן כך הוא, הרי שעל פני הדברים לא חלף מועד ההתיישנות מאז שהפך המשיב לבעל נכות כללית תמידית ומחלטת של 75% לפחות. אלא, ששאלה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים, בדבר הפוליסה המחייבת, וטענת המשיב בענין זה הוכחשה כבר בכתב ההגנה. על כן, שלא מטעמה של השופטת המלומדת שהניחה כטענת המשיב, יש לקבוע תחילה מהי הפוליסה המחייבת, ואין לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות בשלב זה.

אשר לטענה בדבר היעדר כיסוי ביטוחי, זו מבוססת על הטענה שמקרה הביטוח אירע לכל המאוחר כבר בשנת 2008, שעה שחלה החמרה במצב המבוטח. גם טענה זו מבוססת על הפוליסה שלטענת המבקשת חלה בין הצדדים במקרה זה, והדבר טעון הכרעה. יתר על כן, גם לפי הפוליסה הנטענת על ידי המבקשת, מקרה הביטוח הוא "הפיכת המבוטח לבעל נכות מוחלטת ותמידית". עוד נקבע, כי המבוטח יחשב כנכה מוחלט ותמידי, אם עקב מחלה או תאונה נשללה ממנו החלטית ולצמיתות האפשרות לעסוק בתעסוקה כלשהיא או לעשות עבודה כלשהיא עבור תגמול או רווח. כלומר, מדובר במועד שבו הגיע המבוטח למצב של אי כושר. זה אינו דווקא המועד שבו נפגע בתאונת דרכים בשנת 2008, אלא המועד שבו הוחמר מצב אי הכושר שלו עד לדרגה של אי כושר, שיכול להיות חודשים אחרי התאונה, על ידי החמרה הדרגתית במצבו. עובדה היא, שב-4.12.08 נבדק המשיב על ידי ועדה של הביטוח הלאומי, שלא מצאה לו אי כושר ברמה העולה של 75%. על הערכאה הדיונית לשמוע ראות בשאלה מתי הגיעה החמרה במצבו של המשיב לרמה של אי כושר המזכה אותו בפיצוי.

על כן, שלא מטעמיה של הערכאה הדיונית, ההחלטה לדחות את הבקשה לסילוק על הסף היתה מוצדקת. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך 7,080 ₪.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: